המאבק ב- FAKE NEWS

מאבק ב- Fake News
דיסאינפורמציה – הפצת שקרים ועלילות שווא כדרך להשמיץ יריבים פוליטיים וכלכליים ולהתערב במערכות בחירות במדינות זרות היא בעיה קשה שצריך להטריד אזרחים רציניים.
למשל בינואר השנה היו בחירות בטאיוואן. סין התערבה בבחירות האלה וניסתה להשפיע על הבוחרים גם בדרכים גלויות וגם על ידי הפצת Fake Stories . הם הפיצו דרך מספר ערוצי אינטרנט כמו Instagram סיפורים שליליים בדויים על גברת Tsai הנשיאה היוצאת של טאיוואן. כמו כן ביום הבחירות הם הפיצו שידור רדיו מזוייף שבו פוליטיקאי טאיוואני בשם Terry Gou ממליץ על המועמד לנשיאות שהוא מועדף על ידי השלטון המרכזי של סין.
יש מדינות כמו סין ורוסיה שמשקיעות משאבים רבים כסף וכוח אדם מוכשר במכניזמים להפצת דיסאינפורמציה.
לפניכם עוד דוגמא: חברת Daewoo מדרום קוריאה זכתה במכרז של ממשלת עירק בשווי של 2.6 מיליארד $ . חברות סיניות השתתפו במכרז אבל לא זכו. זה לא מצא חן בעיני מישה בסין הוא קיווה לבטל את הזכייה של החברה מדרום קוריאה , ופתחו במבצע גדול של הפצת כל מיני דיבות על Daewoo. שהיא חלק מקונספירציה של חברות קפיטליסטיות מערביות לגזול משאבים כלכלים מעירק.
התפתחות האינטליגנציה המלאכותית יצרה אפשרויות טכנולוגיות חדשות להפיץ אינפורמציה שקרית. למזלנו התפתחות האינטליגנציה המלאכותית יצרה גם אפשרויות לחשוף אתרים שמפיצים דיסאינפורמציה , וגם לנסות לסכל את הפצתה.
השבועון האנגלי The Economist פירסם מספר כתבות על הנושא הזה. מכיוון שאין לי כח ויכולת להתמודד עם תביעות משפטיות שונות, אני מצטמצם בדוגמאות אחדות מתוך הסיפורים המגוונים שה- Economist פירסם.
בעוד שעד לפני שנים ספורות מי שרצה להפיץ סיפור בדוי, הפעיל עשרות או מאות אתרי אינטרנט שהופעלו על ידי מחשב אחד , בשנתיים האחרונות הדברים השתנו.
ברוסיה יזמו "מבצע" להשמיץ את Olena Zelenska אישתו של נשיא אוקראינה. הם יצרו סרט וידיאו שמספר שהגברת בילתה בניו יורק וקנתה שם סחורות שונות ב- 1.1 מיליון $ הסרט הזה הועתק לשלושה אתרי אינטרנט במדינות שונות באפריקה, שהוכנו מראש.. מן החשבונות האלה הסרט "צוטט" לאתרים של ארגונים רוסיים ששתלו את זה ב- Instagram, Facebook ו- X . ב- X הסרט הזה נצפה כבר ביותר מ- 20,000 פעמים.
זאת הפכה לשיטה. להשתיל את הסיפור השקרי בחשבון אינטרנטי קיים, שיש בו פעילות אחרת, רצוי פעילות רבה. ואחרי שהסיפור מתפרסם שם , הוא מופץ משם לרשתות החברתיות, ולאתרים שמפיצים ייעוץ לנשים, חדשות ספורט ועוד.
חוקרים במוסדות אקדמיים ,ובמוסדות ממשלתיים אמריקאים פיתחו אלגוריתמים לזהות פעילויות כאלה ולחשוף את המקורות של הסיפורים השקריים . מכיוון שקיימים כנראה מאות הארגונים שמפיצים דיסאינפורמציה והם מתרבים יש תועלת בכך.

הרעת היחסים בין צרפת ורוסיה

מצב היחסים בין צרפת ורוסיה
העוינות של צרפת לרוסיה התגברה בשנים האחרונות. ייתכן שתהליך התגברות העוינות התחיל כאשר נשיא צרפת Emmanuel Macron נוכח שנשיא רוסיה וולידימיר פוטין שיקר לו. וייתכן שהעוינות התגברה נוכח האכזריות שבה מתנהלת ההתקפה של רוסיה על אוקראינה . וייתכן שרצח מנהיג האופוזיציה הרוסי Alexei Navlny במחנה הסגר בצפון סיביר , שבו היה אסיר תרם לחזק את העוינות לרוסיה.
סביר להניח שכל הסיבות האלה, ואולי עוד סיבות, היה להן חלק בשינוי היחס של צרפת לרוסיה.
אבל , בינתיים צרפת יחד עם גרמניה והשותפים האחרים באיחוד האירופי נותנות לאוקראינה עזרה במלחמה .
מאידך נחשפו מעשי חתרנות שרוסיה ביצעה בצרפת. השירותים הצרפתיים חשפו קרוב למאתיים אתרי- אינטרנט שדרכם הופצו בצרפת מסרי תעמולה שתכליתם להחליש בדעת הקהל בצרפת את האהדה לאוקראינה. כמו כן הם הפיצו ידיעות ששכירי חרב צרפתים משרתים באוקראינה.
נשיא צרפת היה עד לפני שלוש שנים אחד מן המנהיגים האירופיים יחד עם הקנצלרית אנגלה מרקל, שהשתדל, לשפר את היחסים בין רוסיה ומדינות האיחוד האירופי.
השירותים הצרפתיים חשפו גם ש"הרובוטים" שרוסיה מפעילה הפיצו שמועות שהיה ניסיון לרצוח את Macron , ושמעות שפגעו "בשמה הטוב" של אשתו . (כתב העת שהוא המקור שלי לא פירט במה מדובר).
צרפת חיזקה את הסיוע לאוקראינה בהסכם ידידות בין שתי המדינות שנחתם בפברואר.
לעומת זאת יש כאלה שמשערים שחלק מן ההתבטאויות של Macron הן למטרות פוליטיות בפנים צרפת , ומכוונות להבדיל בין המדיניות שלו ובין זאת של המפלגה National Rally בראשותה של Marine Le Pen . אגב המפלגה הזאת קיבלה מימון מבנק רוסי.

זהירות בינה מלאכותית !

בינה מלאכותית
צריך להיזהר מאד כאשר משתמשים ב"בינה מלאכותית Artificial Intelligence. בינה מלאכותית "יצירתית" יודעת לסרוק כמויות גדולות של נתונים רלוונטיים ולייצר משהו חדש על פיהם. בשביל לסבר את העיניים : היא יכולה לסרוק את כל השירים של ביאליק ולייצר משהו שדומה לשיר של ביאליק. אבל הבינה המלאכותית אין לה "שכל". היא מסוגלת לעשות שגיאות מזעזעות שתלמיד תיכון ממוצע לא היה עושה.
שלומי כהן מפירמת רואי החשבון Deloitte נתן שתי דוגמאות מאלפות (בראיון במוסף פרסומי של העיתון הכלכלי ( The Marker.דבריו מצוטטים ככתבם וכלשונם :
"שאלנו את Chat GPT מה מקור המנהג של אכילת תפוח בדבש בליל הסדר . כמובן שהציפייה הייתה שהטכנולוגיה תענה שזה לא מנהג של ליל הסדר אלא של ראש השנה, אבל לא זאת בלבד שהיא לא שללה זאת, אלא גם שהיא נתנה הסבר הגיוני מאוד לכך שאוכלים תפוח בדבש בליל הסדר. האפליקציה טענה שבמצרים העבדים היהודים היו מרירים מאוד בגלל העבדות ואכלו מרור , ולכן כדי להמתיק את המצב שלהם – אכלו תפוח בדבש . כאשר שאלנו אותה שאלה את Bard – מנוע הבינה המלאכותית של גוגל – קיבלנו הסבר שאכן לא אוכלים תפוח בדבש בליל הסדר – אבל בגלל שזה חמץ! לכן צריך להיזהר מאוד ולדעת לגדר את הסיכונים הללו. לבינה המלאכותית יש גם נטייה להדגיש אפליות. כאשר מדובר במחולל התמונות, אם נבקש ממנו תמונות של מנכ"לים הוא ידגיש אפליה : הוא יציג גברים לבנים מעונבים עם חולצות מכופתרות . אם נבקש תמונות של שרתים וטבחים – הוא יראה פרופיל היספאני מקסיקני, מכיוון שהוא מדגיש ממה שלמד מדאטה היסטורי".
מסקנה :
הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם;חֲכָמִים

שֶׁמָּא תָּחוֹבוּ חוֹבַת גָּלוּת,
וְתִגְלוּ לִמְקוֹם מַיִם הָרָעִים,
וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ,

משנה מסכת אבות פרק א