הגד לי מי יועציך ואומר לך מי אתה

אלה יועציך ישראל ?
במוסף הארץ מ- 3.12.21 התפרסמה כתבה על מיכה גודמן שהוגדר על ידי העיתונאי/ת הילו גלזר "הוגה הדעות המשפיע ביותר על ממשלת ישראל". ההגדרה הזאת והמשך הכתבה מדאיג אותי. ראש הממשלה נפתלי בנט מדבר איתו, הרמטכ"ל ואלופי צהל משוחחים איתו. זה הזכיר לי אמירה שלועגת לכלכלנים שלא מעיזים לתת המלצה חד משמעית. באנגלית זה נשמע טוב: We are looking for a one handed economist. One that will not say: on the other hand"

מרצה באקדמיה יכול להיות בלתי החלטי, מרצה בנושאי אמונה ותרבות רשאי לא להחליט. אבל יועץ בנושא היחסים בין ישראל והפלסטינים אין לו זכות מוסרית לא להחליט, ולא להמליץ על המדיניות שהוא מאמין שתצליח, ורצוי שהיא תהיה מציאותית.
מצד אחד גודמן ממליץ על צמצום הסכסוך על ידי תוכנית מדינית שיש לה סיכוי להצליח ומצד שני הוא מסביר שאין למדיניות מתונה שיכולה להנמיך את הלהבות סיכוי שהיא תאומץ, מפני שלפי "קנה מידה אידילי אוטופי" , כל הצעה מתונה או פשרנית , נראית "דהויה וחיוורת ולא הוגנת". הוא מודה שאם "שופטים את המציאות לאור ההנחה שיכול להיות יותר גרוע" (אין ספק שאם לא תאומץ מדיניות אפקטיבית לצמצום הסכסוך יהיה יותר גרוע) ), צמצום הסכסוך , הוא "פוליטיקה של מניעת אסונות". אם זאת היא דעתו, מדוע אינו ממליץ עליה בפה מלא ובכל כוחו.
בהמשך כשהוא דן ברעיון להציע לפלסטינים "אוטונומיה ולא מדינה" הוא טועה בעובדות. הוא טוען שהיתרון של אוטונומיה (מנקודת מבט ישראלית! ) היא שאוטונומיה היא "כמותית", מידת העצמאות ניתנת לוויסות, אפשר לתת אוטונומיה בפיקוח על איכות החלב ובמניעת תאונות דרכים ולא לתת אוטונומיה בניהול המשטרה. ואילו מדינה "היא מילה בינארית או שיש מדינה או שאין מדינה". זאת קביעה לא נכונה . בימינו אין מדינות שהן עצמאיות לחלוטין. זאת אשליה של הימין. כמעט כל המדינות וויתרו על מידה מסוימת של עצמאות. כל המדינות החברות באיחוד האירופי וויתרו על חלק מהסמכויות בהרבה תחומים. והעניקו ל"בירוקרטים מבריסל" סמכויות בתחומים חשובים רבים. יש הרבה אמנות בינלאומיות, לפיהן כל המדינות החתומות עליהן ויתרו על חלק מסמכויותיהן.
גם כאשר בודקים את המצב של ישראל ויחסיה עם המדינות השכנות מתברר שישראל מוגבלת גם היא בחופש ההחלטה בכמה תחומים . כך למשל לפי הסכם השלום עם ירדן , ישראל מחויבת להעביר לירדן 50 מיליון מ"ק מים כל שנה. יתרה מזאת, בנובמבר 2021 נחתם בדובאי הסכם בין ישראל וירדן, בנוכחות נציג של ארה"ב ושר האנרגיה של האמירויות המאוחדות. לפי ההסכם ישראל תקנה מירדן 600 מיליון מגה וואט חשמל ותמכור לירדן 200 מיליון מ"ק מים. אלה כמויות גדולות. כמות המים שישראל התחייבה למכור היא פי 4 מהכמות שישראל מעבירה לירדן עכשיו. וזאת הכמות שמתקן התפלה גדול יכול להפיק. כדי לעמוד בהתחייבות שלה מדינת ישראל תצטרך לבנות עוד מתקן התפלה על חוף הים. כמות החשמל שישראל תקנה היא בערך 10% מן הכמות שישראל צורכת בשנה. אי אפשר יהיה לנתק קשרים כאלה, ותלות הדדית כזאת בין שתי המדינות. מיתקן ההתפלה הנוסף עדיין לא הוקם, וכן גם מתקני ייצור החשמל, אבל אחרי שייבנו אפשר יהיה להגדיר את היחסים בין שתי המדינות כפדרציה בתחום ייצור חשמל ומים.
בסיכום נזכרתי באחת מאמרות שלמה המלך (משלי פרק י"א פסוק 14 ):
בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ.
תקנו אותי אם אני טועה.