הכדאיות הכלכלית של השכלה

ללמוד תמיד טוב
ללמוד טוב תמיד, להנאה, ולהרחבת הדעת, וגם להכשרה מקצועית ולשיפור כישורי העבודה. בזמן הנוכחי, כאשר אנחנו חיים בצל מגפת ווירוס הקורונה, בין הגל השני ועתיד מעורפל, ובין סגר והסרתו כאשר מאוד אלפי עובדים נמצאים בחל"ת או מובטלים, וידוע שרבים מהם איבדו את מקום העבודה שלהם ויצטרכו לחפש תעסוקה חדשה, מתאים מאוד שינצלו את הזמן בכדי ללמוד, לשפר את כישוריהם ולרכוש מיומנויות נוספות.
לפי השוואה ׁׁ) ׁשפורסמה על ידי מחלקת המחקר של בנק ישראל ב- 2019 ) של המאפיינים של העובדים בישראל, לעובדים בארצות OECD , השכר לשעה של העובדים בישראל נמוך לכול אורך התפלגות השכר. אבל, הפער יותר גדול יותר בעשירוני השכר הנמוכים וקטן בעשירונים הגבוהים. במקביל קיים פער גדול במיומנויות ובכישורים של העובדים ברמות השכר הנמוכות והפער מצטמצם ברמות השכר הגבוהות. ה- OECD העריך את רמת המיומנות של העובדים על פי סקר PIAAC – Program ) for the Assessment of Adult Competencies.).שבודק שלושה תחומי ידע :
1.אוריינות קריאה : היכולת להבין טקסט כתוב ולהשתמש בו.
2.יכולות מתמטיות
3.פתרון בעיות טכנולוגיות : היכולת להשתמש במחשב, ובאמצעים דיגיטליים אחרים ואמצעי תקשורת.
על פי זה ברור באיזה תחומים לוקים העובדים בישראל ברמות המיומנות והשכר הנמוכות. ומה הם התחומים שבהם צריכות לטפל תוכניות ההכשרה המקצועית עבורם.
לעומת זאת משמח שברמות המיומנות הגבוהות הפער בין ישראל ומדינות מפותחות אחרות מצטמצם. הדרך להמשיך ולשפר את המיומנויות של אלה עוברת דרך המוסדות להשכלה גבוהה. ולכן מעודדת הידיעה שהתפרסמה השבוע, שיש גידול של 25% במספר הנרשמים ללימוד באוניברסיטאות. הגידול במספר הנרשמים מוסבר גם על ידי הרווח הצפוי לבוגרי מוסדות להשכלה גבוהה. כלומר תוספת ההכנסה למי שמשלים את השכלתו ברמה גבוהה ומשפר אותה.
להלן נתונים על השכר של שכירים לפי מספר שנות הלימוד שלהם:
הכנסה חודשית ברוטו של שכירים משכר בשנת 2018

שנות לימוד	סה"כ אוכלוסייה (באלפים)	הכנסה ברוטו ממוצעת (ש"ח לחודש)
0-8	107	5,846
9-10	149	6,878
11-12	1,239	7,309
13-15	830	10,221
16+	1,131	15,375

המקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

שימו לב שהנתונים בלוח מצביעים לא רק שככול שההשכלה רבה יותר השכר יותר גבוה, אלא גם שהתוספת לשכר "קופצת" ב- 50% כאשר מספר שנות הלימוד גדל מ- 12 (סיום בית ספר תיכון) ל- 13 (השכלה על יסודית כל שהיא – כגון קורס חד שנתי לשימוש במחשב, ומ-15 שנות לימוד ל- 16 ויותר, (עשוי להיות בוגרי תואר ראשון למשל אדריכלות, אבל גם בוגרי תואר שני ושלישי.

מכיוון שבתחומי ידע חשובים יש חידושים ושינויים כול הזמן, חשוב מאוד לעובדים, ללמוד ולהשתלם באופן מתמיד, לשפר את כישוריהם. במיוחד לעובדים שיצטרכו למצוא מקום עבודה חדש, אחרי שמגפת הקורונה תרוסן או תדעך, מומלץ ללמוד תחומים חדשים ולרכוש כישורים נוספים על אלה שרכשו בעבר.
*******
תופעה חשובה בתחום ההשכלה הגבוהה היא שהמעסיקים מבחינים בין בוגרי המוסדות להשכלה גבוהה, גם בין אוניברסיטאות ומכללות, וגם בין תחומי הלימוד השונים.
כך למשל עובדים בצוות הכלכלן הראשי של האוצר פרסמו בשנת 2018 מחקר (שנמצא באתר של מחלקת הכלכלן הראשי) בכותרת "השפעת מידת הסלקטיביות של מוסד הלימודים על שכרם של אקדמאים צעירים".
עמדו לרשותם נתונים על למעלה מ-180 אלף סטודנטים –בוגרים , שהיו ילידי השנים 1985-1975 ועל השכר שלהם בשנים 2014-2011 , וכן על המוסד להשכלה גבוהה שבו למדו ותחום הלימודים שלהם.
הם מדדו את מידת הסלקטיביות של תחומי הלימוד והמוסדות על פי ציון הפסיכומטרי של הסטודנטים שלמדו בכול תחום ומוסד. באופן כללי הם מדווחים כי 20% מ"הסטודנטים" שהציון הפסיכומטרי שלהם היה פחות מ- 500 השתכרו בממוצע בשנים 2014-2011 10,673 שקל בחודש , ואילו 20% מהבוגרים שהציון הממוצע שלהם היה 650 ויותר השתכרו בממוצע 17,130 שקל בחודש.
המסקנה שלהם היא שכדאי לסטודנטים להתאמץ ולהתקבל במחלקה ובמוסד לימודים סלקטיבי. לימודים במחלקה בה הפסיכומטרי הממוצע של הסטודנטים גבוה ב- 10% מהפסיכומטרי הממוצע של כול המועמדים ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה באותה שנה, צפוי להשתכר כ- 5% יותר בגיל 39-26 . "הפרמיה" ללימודים במוסד להשכלה גבוהה "סלקטיבי" משתנה בין תחומי הלימוד. "הפרמיה" בתחום מדעי המחשב והנדסת חשמל היא כ- 11% , בהנדסת תעשייה וניהול 8% , במשפטים 6% , ובכלכלה 4.5% . הם לא מצאו פרמיה כזאת במדעי הרוח ובמנהל עסקים.
סקירה יותר מאוחרת שפו רסמה בספטמבר 2020 על ידי מחלקת הכלכלן הראשי של האוצר מתבססת על נתונים משנת 2017 מסקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים האלה מראים את ההבדלים בין השכר הן לפי תחומי הלימוד והן בין בוגרי האוניברסיטאות והמכללות . השכר (הממוצע) הגבוה ביותר הוא של בוגרי מדעי המחשב , מתמטיקה, וסטטיסטיקה, שהגיע עד כ- 28,200 שקל בחודש. לבוגרי אוניברסיטה ול -25,200 לבוגרי מכללות. בוגרי הנדסה ואדריכלות מאוניברסיטה מגיעים (בממוצע) לכ- 26,000 שקל בחודש ובוגרי מכללות ל- 20,800 שקל בחודש בקירוב.
לעומת זאת בוגרי מדעי החברה מהאוניברסיטאות הגיעו לשכר חודשי ממוצע של 13,500 שקל בחודש ובוגרי המכללות הגיעו בממוצע לשכר חודשי של 12,600 שקל בחודש.
בוגרים של תוכניות לימוד בחינוך (בעיקר בוגרי מכללות לחינוך , שיש ביניהן כאלה שמקבלות תלמידים בעלי ציון פסיכומטרי נמוך) הגיעו בממוצע לשכר נמוך , בוגרי המכללות הגיעו לשכר של כ- 11,000 שקל בחודש ובוגרי אוניברסיטה רק ל- 10,500 שקל בחודש בקירוב. פחות מבוגרי המכללות.
לסיכום:בנוסף ליתרונות של הלימוד עצמו יש גם משמעות כספית למקצוע ולמוסד שבו לומדים.
תקנו אותי אם אני טועה.

מסיפורי נחמן מברסלב

פעם אחת אמר המלך לאהובו המשנה למלך:- באשר אני חוזה בכוכבים, ראיתי באיצטגנינות, שהתבואה של השנה כל אוכליה ייכנס בהם השגעון. ובכן, תן עצה ידידי: מה נאכל השנה?

מדור םפרות ואמנות

תבואת-שגעון

ענה ואמר המשנה למלך:

– אני זאת עצתי, אדוני המלך. תן צו להכין למעננו תבואה של אשתקד די צרכנו,ולא נאכל כלל מיבול השנה.

חזר ואמר המלך:- אבל מה הועלת, חכם, בתקנתך? מה בצע שאנחנו לבדנו נהיה צלולי-דעה וכל יתר הבריות משוגעים? הרי הכל יאמרו שאנחנו המשוגעים ולא הם.

תאמר: נכין גם בשביל אחרים משל אשתקד – אין אנו מספיקים.

– ובכן, מה עצתך, אדוני המלך? – שאל המשנה למלך.

ענה המלך ואמר:

– אני, ידידי אהובי, עצתי, אין לנו ברירה אלא לאכול גם כן מן התבואה של השנה ולהיות משוגעים יחד עם כל העולם. אלא שרצוני כי שנינו ניבדל מיתר הבריות בזאת,שנדע לפחות כיהננו משוגעים. ואילו אחרים לאו.

שאל המשנה למלך:- ילמדני אדוני המלך כיצד נעשה זאת.

ענה המלך ואמר:

– לזאת יש לי עצה. בוא ונחקוק על מצחנו סימן של שיגעון. וכל פעם שאתן עיני בך ואתה תיתן עינך בי נדע שאנחנו משוגעים.

שינזו אבה ראש ממשלה ביפן

שינזו אבה
ב- 28.8.2020 התפטר שינזו אבה (Shinzo Abe ) ראש הממשלה של יפן מתפקידו עקב מחלתו. הוא חולה במחלת מעיים קשה (Colitis ). הוא היה ראש הממשלה במשך 8 שנים (2020-2012 ). לפני כן הייתה ביפן במשך 5 שנים חוסר יציבות פוליטית, והיו חמישה ראשי ממשלה במשך 5 שנים. ולפני כן Abe היה ראש הממשלה במשך שנה (2007-2006 )
מכיוון שהוא ראש הממשלה שהתמיד בתפקיד שמונה שנים זה יותר מכל ראש ממשלה אחר, מאז מלחמת העולם.
Abe נולד בספטמבר 1954 והוא עכשיו בן 66. הוא הצליח להתמיד בתפקיד הודות לכישורים הפוליטיים שלו, לתמרן בין הפלגים השונים בתוך המפלגה הליברלית-דמוקרטית, ובזכות היכולת שלו להשתלט על הבירוקרטיה הממשלתית. יותר מכל הוא שאף להחזיר ליפן את הבטחון העצמי והגאווה , שהוא חשב שהיא איבדה. במידה רבה הוא הצליח על ידי הכאריזמה ועל ידי הביטחון העצמי שהקרין להעלות את הגאווה הלאומית ואת הביטחון בעתידה של יפן.
חשוב לציין שהוא הדגיש כבוד למסורות הלאומיות והדתיות של יפן. הוא ביקר במקדשים (של הדת הלאומית היפנית "שינטו"). כן ביקר באתרי זיכרון של חללי מלחמת העולם השנייה.
היו לו שאיפות גדולות להביא לשינויים כלכליים ומדיניים, שלא את כולם הצליח להגשים, אבל הוא השאיר את חותמו הן על הכלכלה והן על המעמד המדיני של יפן.
בתחום המדיני הוא הצטרף ליוזמה של ארה"ב להקים לליברליזציה של המסחר הבינלאומי באזור האוקיינוס השקט, וגם כאשר נשיא ארה"ב פרש מן ההסכם , Abe נרתם לקיים את ההסכם עם המדינות האחרות, אף שהדבר חייב את יפן לפתוח את השוק שלה ליבוא מתחרה דבר שמאיים במיוחד על החקלאים היפנים.
כמו כן חתם על הסכם סחר דו-צדדי עם האיחוד האירופי.
הוא טיפל בתקיפות ובנמרצות ביחסים עם סין. כשהוא נכנס לתפקיד שתי המדינות היו בסכסוך קשה על שני איים זעירים בים שביניהן, ששתיהן טענו לריבונות עליהם. Abe הרגיע את המתיחות ביניהן, ובד בבד עודד את המדינות השכנות (וייטנאם, הפיליפינים ) לעמוד על זכויותיהן תחת הסיסמה "האוקיינוסים ההודי והשקט פתוחים וחופשיים". (Free and Open Indo Pacific ).
מן ההיבט הכלכלי יש ליפן הרבה בעיות. הבעיה הקשה ביותר היא הבעיה הדמוגרפית. האוכלוסיה מזדקנת וומתמעטת. תוחלת החיים ביפן היא הגבוהה ביותר בעולם. (נשים כ- 85 , גברים כ- 78 ב- 2002 ). לעומת זאת שעור הפריון של נשים הוא רק כ- 1.4 ילדים לאישה. החל מ- 2007 האוכלוסייה שמונה השנה כ- 126 מיליון פוחתת. עד 2050 היא צפויה לפחות ל-100 מיליון. ההתפתחות הדמוגרפית משפיעה על האפשרויות של כיווני התפתחות הכלכלית.

הכלכלה היפנית היא הרביעית בגודלה בעולם . התוצר המקומי הגולמי היה בשנת 2010 כ- 5.4 טריליון $ . התוצר לנפש 45,500 $.
בשנים 1991-1986 התפתחה ביפן בועה של מחירי נדלן ושל מחירי ניירות ערך בשוק ההון. הבורסה היפנית התמוטטה בדצמבר 1989 . מדד מחירי המניות 225 NIKKEI הגיע אז לשיא של 38,957, ומאז לא חזר לרמה הזאת (ב- 15.9.20 היה המדד 23,455 ) . אחרי התפוצצות הבועה , המשק היפני נכנס לתקופה של מיתון וסטגנציה שנמשכה כ- 20 שנה. שנות התשעים נחשבות ל"עשור האבוד". היו הרבה פשיטות רגל. הצמיחה הכלכלית הייתה אפסית והיו שנים שבהן הצמיחה היתה שלילית.
בעשור האחרון כלכלת יפן צמחה בקירוב ב- 2.8% .
זה היה המצב הכלכלי כאשר Abe Shinzo נכנס לתפקיד ראש הממשלה. הוא התכוון לנער את הכלכלה , ולהגדיל את שיעור הצמיחה הכלכלית בכמה דרכים:
1. על ידי מדיניות מוניטרית מרחיבה.
2. על ידי מדיניות פיסקאלית , כלומר מדיניות תקציבית "גמישה".
3. על ידי רפורמות שיגדילו את היעילות ופריון הייצור, וימריצו את הצמיחה הכלכלית.
המדיניות המוניטרית המרחיבה והריבית האפסית שהבנק המרכזי של יפן אימץ לא השיגו תוצאות, והתברר, מה שקיינס כתב כבר ב- 1936 שבתנאי מיתון מתפתחת "מלכודת נזילות", שמשמעותה ששפע של אשראי וריבית נמוכה אינם ממריצים השקעות חדשות ואינם משפיעים על הפעילות הכלכלית.
המדיניות התקציבית "הגמישה " שמשמעותה המעשית הייתה גרעון בתקציב הממשלה , השפיעה על הפעילות הכלכלית בייחוד על ידי מימון של עבודות ציבוריות. הובהר שהגדלת החוב הממשלתי גם בהיקף גדול איננה גורמת לקטסטרופה , כבר כאשר Abe נכנס לתפקידו החוב הממשלתי ביפן היה בהיקף 230% מהתוצר המקומי הגולמי. בזמן כהונתו החוב המשיך לגדול ואף על פי כן , הודות לכך שהבנק המרכזי תומך במחירי האג"ח הממשלתיות , מחיריהן גבוהים והתשואות אפסיות. בתחום הגדלת היעילות של הייצור, לא הגיעה יפן להישגים גדולים בשמונה שנות כהונתו של Abe . חלק גדול מן העסקים הקטנים הם עסקים שמספקים שירותים ומנוהלים על ידי אנשים מבוגרים , שמנהלים את העסק כבר שנים רבות ואינם להוטים לאמץ שינויים וחידושים.
עם זאת, הבטחון העצמי שלו והכושר הרטורי שלו, שבעזרתם הוא התווה את התוכניות להמרצת הכלכלה, נתנו השראה של בטחון בעתיד, ודבר זה מועיל לעודד יזמים ומשקיעים להשקיע במיזמים כלכליים מסוגים שונים.