מהפך מדיני במזרח התיכון

מהפך מדיני במזרח התיכון
בשנה-שנתיים האחרונות התחולל מהפך במערכת הידידויות והיריבויות בין המדינות במזרח התיכון . במשך כחמש עשרה השנים הקודמות אפשר היה להבחין בשני מחנות : מצד אחד טורקיה וקטאר שתמכו באחים המוסלמים ובתנועות מוסלמיות קיצוניות אחרות כמו חמאס , ובזרמים המוסלמים הקיצוניים במלחמות האזרחים המתנהלות בסוריה ובלוב.
כמו כן הן תמכו בחות'ים השיעים הנלחמים, בתמיכת אירן, על השלטון בתימן.
מן הצד השני: מחנה הכולל את ערב הסעודית ואיחוד האמירויות המצדדות בזרם מוסלמי מתון. מאז המהפכה ב- 2014 , שבה השתלט עבדול פתח א-סיסי על מצרים וסילק את האחים המוסלמים מן השלטון, מצרים תומכת בזרם המוסלמי המתון, אבל מתנהלת בזהירות, כדי להימנע מהתנגשות עם המדיניות של ארה"ב . מצרים איננה יכולה להרשות לעצמה להגיע להתנגשות עם ארה"ב .
מה שקרה בשנתיים האחרונות הוא שהמחנה "הקיצוני" (טורקיה וקטאר ) , הפך את מדיניותו, ומנסה להתקרב אל המחנה המתון (מדינות המפרץ, מצרים ועוד). מהלך זה התבטא בין השאר גם בשינוי גישתו של נשיא טורקיה Recep Tayyip Endogan לישראל, והזמנת יצחק הרצוג לביקור ממלכתי בטורקיה.
המהפך הזה הינו תוצאה של מספר גורמים :
א. המשבר הכלכלי שבו נתונה טורקיה. לפי סקר שנערך בטורקיה במחצית שנת 2021 יותר ממחצית האוכלוסייה איננה יכולה לממן קניית מזון iבכמות מספיקה . המצב הזה פגע קשה בפופולריות של הנשיא טייפ ארדואן.
ב. כנראה שנשיא טורקיה התאכזב מדעיכת ההשפעה של האחים המוסלמים במצרים ומן ההישגים של ממשלתו של עבדול פתח א-סיסי בדיכוי האחים המוסלמים .
ג. הבידוד המדיני של טורקיה בעקבות הרעת היחסים עם רוסיה . מדיניות טורקיה ופעולותיה בסוריה מנוגדות לאינטרסים של רוסיה. בעוד שרוסיה תומכת בשלטון של בשאר אסד, האינטרס העיקרי של טורקיה הוא לבלום את התפתחות אוטונומיה כורדית בצפון סוריה. כמו כן קיים ניגוד בין מדיניות רוסיה ומדיניות טורקיה בקשר לאזרבייג'ן, וביחס למלחמה בין אזרבייג'ן וארמניה על נגורנו-קאראבאך. בשנתיים האחרונות התרחשה הרעה ביחסים של טורקיה עם אירן, גם כן על רקע התמיכה של טורקיה באזרבייג'ן , וכן בגלל חילוקי דעות בנושאים מסחריים.
ד. המדינות הערביות שלחוף המפרץ הפרסי התאכזבו מן ההתייחסות של ארה" ב לאיום של אירן עליהן , והבינו שעליהן לפעול בעצמן בצורה יותר נמרצת, ולכן נענו ליוזמת טורקיה להתידד איתן. והשתתפו במספר כינוסים רב צדדיים בין מדינות מן הזרם "המתון" ובין טורקיה וקטאר , כמו ועידת בגדאד באוגוסט 2011 שבה נפגש נשיא מצרים א-סיסי עם שליט קטאר תמים בן חמד א-ת'אני; פגישה בספטמבר 2021 בשארם-א-שייך בין יורש העצר של ערב הסעודית מחמד בן סלמאן, והשיח' טחנון בן זאיד מן האמירויות המאוחדות, עם אמיר קטאר תמים א – ת'אני .
המפגש בשארם – א-שייך ב- 22.3.22 של השליט בפועל של איחוד האמירויות מחמד בן זאיד אל נהיאן יורש העצר של אבו דאבי ועבדול פתח א- סיסי שליט מצרים עם ראש הממשלה נפתלי בנט., שהועמדה קצת בצל בגלל פיגוע שקרה בבאר שבע. אבל היה יותר חשוב מן הוועידה ב-27.3.2022 של שרי חוץ בשדה בוקר, שהשתתפו בה מזכיר המדינה של ארה"ב ושרי החוץ של מצרים , מרוקו , בחריין ואיחוד האמירויות . שתיהן הן מקדמות באופן משמעותי את "תהליך השלום" ואת מעמדה של מדינת ישראל במזרח התיכון. עם זאת שני המפגשים הם חלק מן התהליך המתמשך של יצירת קואליציה של מדינות במזרח התיכון ולבלימת מה שנראה למדינות המפרץ וגם לישראל כאיום של אירן עליהן.

ליטא וסין – משבר ביחסים