האם יש משבר אמון?

משבר אמון בישראל
פרופסור דן אריאלי, בספרו "לא רציונלי ולא במקרה", מסביר באריכות את החשיבות של אמון ואמינות בקהילת העסקים כתנאי הכרחי לשגשוג כלכלי, וכי יושר ואמירת אמת הם תנאי לקיומו של אמון ואמינות.
כמה משפטים מן הספר(מעמודים 178-179 בקיצורים) "מדוע היושר חשוב כל כך? מפני שאחת הסיבות לכך שארצות הברית מחזיקה בעמדה של כוח כלכלי בעולם היא היותה אחת האומות ההגונות בעולם בסטנדרטים של הפיקוח התאגידי, או לפחות נחשבה ככזו. בשנת 2002 דורגה ארצות הברית במקום העשרים בין מדינות העולם מבחינת יושרה (לפי אותו סקר דנמרק, פינלנד וניו זילנד דורגו ראשונות). גל שערוריות בעולם העסקי בשנים האחרונות גרם לעמודי העסקים בעיתונים האמריקניים להיראות כמו עמודי הפשיעה והמשטרה. במילים אחרות, האמריקנים יורדים כעת במדרון התלול, לא עולים בו, ועלול להיות לכך מחיר אדיר בטווח הרחוק."
"אם מעניין אתכם לראות הוכחה על דרך השלילה הסתכלו על החסרונות של חברה שאין בה אמון. יש כמה מדינות מסוג זה. בסין המילה של אדם במחוז אחד כמעט אף פעם לא תופסת במחוז אחר. אמריקה הלטינית מלאה במונופולים משפחתיים שמחלקים הלוואות לקרובי משפחה (ואינם מפסיקים את האשראי כשבעל החוב אינו עומד בהתחייבויותיו) איראן היא דוגמה נוספת למדינה כזו. תלמיד איראני סיפר לי שבעסקים שם חסר בסיס של אמון. לכן אף אחד לא משלם מראש, אף אחד לא מציע אשראי, אף אחד לא מוכן לקחת סיכונים . אנשים מוכרחים לשכור עובדים מבני המשפחה, כי רק בתוך המשפחה קיימת רמה כלשהי של אמון. האם הייתם רוצים לחיות בעולם כזה? היזהרו, כי בלי יושר אנחנו עלולים להגיע לשם מהר יותר מכפי שנדמה לכם.".
כמובן שאריאלי בזמן שכתב את הספר (שהתפרסם באנגלית בשנת 2008 ) לא היה יכול לתאר את ההידרדרות של האמון בקהילת העסקים בארה"ב, אחרי שכמה מהבנקים ובתי ההשקעות הגדולים ביותר נתפסו בקלקלתם בפרשת אגרות החוב "המגובות" במשכנתאות. כשהתברר שהם בעצם הונו את לקוחותיהם כאשר הציעו להם , או המליצו להם, להשקיע באגרות החוב האלה.
אמנם הוא ידע כבר על פשיטת הרגל של חברת Enron , שעירערה את האמון של המשקיעים בדוחות הכספיים של חברות שמניותיהן ואגרות החוב שלהן נסחרות בבורסה.

המצב בישראל איננו יותר טוב, הן בתחום הכלכלי והן בתחום הפוליטי. אחרי "התספורות" הגדולות בחברות כמו דלק נדל"ן , חברת אפריקה ישראל להשקעות , אלביט הדמיה ועוד בכמה חברות, התערער האמון בדוחות של החברות ובדירוגים שנותנות חברות הדירוג שאמורות לבדוק את המצב הפיננסי ואת יכולת הפירעון שלהן.
חברות מסחריות רבות מתנהלות עם לקוחותיהן בתחום האפור שבין פרסום לגיטימי ובין הונאה, כאשר מה שמרסן אותן זה אימת השוט של עורכי דין שמחפשים אמתלה להגיש "תביעה ייצוגית". חברות תקשורת כמו טלביזיה בכבלים, וספקי אינטרנט מעלות את המחירים שהן גובות מלקוחותיהן מפעם לפעם כשהן מסתמכות על פי רוב על כמה אותיות קטנות בתנאי ההתקשרות של הלקוחות. חברות רבות שמשווקות מוצרי צריכה אף הן מתנהלות על קצה הגבול שבין פרסום לגיטימי ובין הונאה. איך צריך להתייחס לחברת עץ הזית שמשווקת שמן בשם "זיתולה" כאשר על הבקבוקים כתוב: "שילוב של זית וקנולה", ובפועל הוא מכיל רק 10% שמן זית. (שושנה חן , ידיעות אחרונות 30.8.2019) או לחברת "טרה" שמשווקת מעדן "חלב עם שוקולד" שמכיל 2.8% שוקולד (כ-8 גרם מתוך 170 גרם).

בישראל חוסר האמון בתחום הפוליטי הרבה יותר חמור, אחרי שראש הממשלה ביבי נתניהו הפיץ בשנים האחרונות כל מיני בדותות ושקרים. למשל כאשר פירסם ביום הבחירות, באפריל,שהערבים נוהרים באוטובוסים להצביע, כאשר המציאות היתה הפוכה : שיעור ההצבעה של הערבים היה יותר נמוך ב- 10% בקירוב משיעור ההצבעה של כלל האוכלוסיה .
המכון הישראלי לדמוקרטיה פירסם סקר שמעיד עד כמה העמיק חוסר האמון של הציבור בממשלה. הסקר התרכז בדעות הציבור על המדיניות הכלכלית של הממשלה. הסקר בוצע מספר שבועות לפני הבחירות האחרונות, ונערך על ידי צוות בראשות קרנית פלוג שהיתה עד לאחרונה נגידת בנק ישראל. 45% מהציבור נתנו למדיניות הכלכלית של ממשלת נתניהו היוצאת ציון נמוך, בגלל סדרי עדיפויות גרועים וחוסר האכפתיות של ההנהגה למצוקות של האזרחים. 26% מהציבור נתנו ציון נכשל, ורק 24.5% נתנו ציון טוב. רוב הציבור בדעה שנדרשת הגדלה של תקציבי הבריאות, החינוך, הרווחה והתחבורה. 93% מהציבור בדעה שצריך להגדיל את חלקו של תקציב הבריאות על חשבון סעיפים אחרים בתקציב המדינה. 82% חושבים שצריך להגדיל את תקציב החינוך.71% מצדדים בהגדלת תקציב התחבורה.
אבל רק 37% מוכנים לשלם יותר מיסים בכדי לממן את הגדלת תקציבי השירותים החברתיים. 75% מאלה שאינם מוכנים לשלם יותר מיסים, אמרו כי הסיבה לכך היא: שהם אינם מאמינים שההכנסות הנוספות שיגיעו לקופת המדינה יופנו באמת לתוספת לשירותים האזרחיים. יתרה מזאת, הם אינם מאמינים בכלל להצהרות או להבטחות הכלכליות של הממשלה.
הממשלה הקודמת בראשותו של בנימין נתניהו הרוויחה את חוסר האמון הזה ביושר. אם כאשר ראש הממשלה מבקר בצפון ומבטיח תקציב של 20 מיליארד שקל לחיזוק ועידוד הצפון והתושבים במושבים זרעית ושתולה (שני מושבים על גדר הגבול במקום שבו נחטפו ונרצחו אהוד גולדווסר ואלדד רגב , אירוע שבעקבותיו פרצה מלחמת לבנון 2 ) והתושבים במושבים דובב ואביבים ובקיבוץ מלכיה (הנמצאים על גבול לבנון מול הכפר השיעי מארון א-ראס ) עדיין מחכים, מדוע שמישהו יאמין להבטחות של ראש הממשלה?
להלן ציטוט מתוך כתבה שהתפרסמה באתר וואלה ב- 15.12.2016 :
"במהלך השנה האחרונה שמעו תושבי הצפון אין ספור הבטחות מראש הממשלה בנימין נתניהו ומשריו להכליל בתקציב המדינה הקרוב את התוכנית הלאומית לחיזוק הגליל ולתקצב אותה ב- 18 מיליארד שקל. אולם כמו בעבר גם בחודשים האחרונים המציאות טפחה על פניהם כשהתבשרו כי התוכנית אינה נכללת בתקציב שיאושר עד סוף השנה".
ההתנהלות של הממשלה בשנים האחרונות היתה של פרסומים שתכליתם ליצור רושם כאילו דברים נעשים. בזמן שלא נעשה כלום. למשל: הממשלה החליטה בשנת 2014 להקים בית חולים ציבורי חדש בנגב. ההחלטה התקבלה אחרי שורת פרסומים על מצב הרפואה בנגב, ואחרי שהתארגנה מחאה קבוצתית של תושבים בדרום שדרשה שהממשלה תפעל לשיפור מצב הרפואה. באותה החלטה כלולה החלטה שעד ספטמבר 2016 יפורסם מכרז להקמת בית החולים. מאז ספטמבר 2016 חלפו כבר שלוש שנים והמכרז עדיין לא פורסם.
מתקבל הרושם שראש הממשלה אימץ גישה ש"החלטות" הן כלי ליחסי ציבור או לזרות חול בעיניים ולא לביצוע ממש. עוד דוגמה: הממשלה החליטה ב 2008 להעביר את "קריית המודיעין" ממרכז הארץ לנגב. ב- 2015 מבקר המדינה כתב כי לא רק שההעברה לא התבצעה היא אפילו לא נראית באופק . נכון ל- 2019 צה"ל עדיין מתנגד להעברה מכיוון שלא נסללה מסילת ברזל ולא הוקם קו רכבת פעיל ממרכז הארץ לאתר שבו אמורה לקום "קריית המודיעין".
מפתיע שבכל זאת רבע מהאזרחים חושבים שהמדיניות הכלכלית של הממשלה טובה.
תקנו אותי אם אני טועה!

מודעות פרסומת
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אשר  ביום 28 בספטמבר 2019 בשעה 8:33

    בלוג ברור , בהיר, מציג עובדות בצורה ממצה וענינית בלי התלהמות וכל כך נכון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: